מאבק ארצי של הסגל במינוי- ריכוז הודעות בזמן השביתה

•  כמה מכללות שותפות למאבק?

למאבק שותפות תשע מכללות ציבוריות, הכוללות את המכללות המובילות והגדולות בישראל, שבהן לומדים מרבית הסטודנטים (כ-34 אלף סטודנטים) ומלמדים מרבית המרצים (כ-1300 חברי סגל). כל המכללות הללו עומדות איתנות במאבקן המשותף ומתוך ראייה לטווח רחוק של מטרות המאבק, וחרף הלחץ, האיומים והצעדים הננקטים נגדן על ידי חלק מההנהלות במכללות אלה. אף אחד מוועדי הסגל במכללות הללו לא חתם על הסכם מקומי או פרש מהמאבק הארצי מאז ראשיתו וזאת בניגוד למשתמע מהמידע המופץ על ידי ור"מ.

• מדוע לא ללכת על הסכם מקומי?
  

האפשרות היחידה לשנות את נוסח ההסכם הקיבוצי החד-צדדי (נוסח ור"מ) היא במישור הארצי. זאת בניגוד להתנהלות של ור"מ, ות"ת והאוצר – הנוקטים במדיניות של הפרד ומשול. מכללות אשר ניסו לנהל משא ומתן מקומי, ואשר היטיב את התנאים כפי שהם מופיעים בהסכם החד-צדדי ואף הגיעו להסכמות עם ההנהלה המקומית, ור"מ דאג לטרפד את ההסכם והוא לא אושר (ראו המרכז האקדמי לב). משום כך תשע מכללות תמיד תהיינה חזקות יותר ממכללה אחת. הסכם קיבוצי המחייב את ור"מ, את ות"ת ואת האוצר לא יהיה תלוי בהנהלה כזו או אחרת.
כמו כן, בעבר התנאים של המרצים במינוי במכללת ספיר היו אמנם טובים בהשוואה לתנאים של מרצים במרבית המכללות הציבוריות האחרות, אך עם השנים חלו שינויים לטובה בתנאי המרצים במכללות אחרות (ובחלקן טובים משלנו כיום) ואילו בהישגי המרצים במינוי בספיר חל כרסום מתמיד (למשל בהקצאה השנתית של ההשתלמויות ארוכות הטווח). זאת ועוד. היצירה של מנגנונים של בקרה ושקיפות בחלוקה של תקציב גמול ההצטיינות ותקציבי ההשתלמויות והמחקר, היא חיונית בספיר לא פחות מאשר במכללות אחרות.
ולבסוף – הדרישה לשקט תעשייתי מוחלט ומלא לשמונה שנים תכבול את ידינו ולא תאפשר לנו את המאבק הקרוב כל כך לליבנו, על עתיד המכללות הציבוריות, עתידם של הסטודנטים שלנו ועתידה של ההשכלה הגבוהה בישראל בכלל.

• מה לגבי השוואת תנאים נוספים ביחס לאוניברסיטאות?

מטרת השביתה בת יום שנערכה לפני כשנה היתה להקטין את הפערים בין מרצי המכללות למרצי האוניברסיטאות. למצער נחתם הסכם עקרונות עם ההנהלה הקודמת של המועצה המתאמת, שאינו מכיל את ההישגים הרצויים הקשורים להיקף שעות ההוראה, שבתון מוקנה ועוד. אך הסכם העקרונות הוא מסמך משפטי מחייב ולכן עלינו להתמקד כעת בלהוציא ממנו את המיטב במסגרת הסכם קיבוצי, המוסכם על שני הצדדים.
עם זאת המאבק העקרוני שלנו הוא לטווח הארוך וכדי להגיע להישגים ולצמצם את הפערים בינינו לבין האוניברסיטאות, עלינו לעמוד על עקרונותינו כבר היום.
מעבר לתוכן ההסכם עצמו: כדי לקדם את מעמדן של המכללות הציבוריות בישראל הכרחי לפעול בשיתוף פעולה ובהסכמה. חוסר ההידברות עם המועצה הארצית של ארגוני הסגל ונקיטת עמדה של 'הפרד ומשול' בין המכללות אינה מסייעת לכך וכל מטרתה לפורר ולהחליש את ההתארגנות הארצית, כמו גם את ארגוני הסגל המקומיים ובכך לפגוע אנושות גם במאבק ארוך הטווח על עתיד המכללות הציבוריות בישראל.

• עוד כמה זמן תיערך השביתה? לכמה זמן להיערך?

ובכן, אין בידינו תשובות לכך. אם היו כאלה הן היו בהגדרתן מנוגדות למטרת השביתה.
השביתה מטרתה לייצר שיבוש ניכר של העבודה הארגונית השוטפת. ודאות ותכנון אינן משרתות את המטרה הזו.
לכל שלב בשביתה יש מטרות ומדי יום נעשות הערכות לגבי ההתקדמות בהשגת מטרות אלה. המועצה הארצית פועלת לחידוש המשא ומתן באמצעים שונים ללא לאות ומתוך מודעות מלאה לאחריות הכבדה שהיא נושאת על כתפיה.

אנו שבים ומזכירים לכל חברי הארגון כי עומדת לרשותכם קרן שביתות ואתם מוזמנים לפנות אלינו לקבלת מידע (המופיע גם באתר הארגון – לחצו כאן). אנו קוראים לכם לגלות מעורבות, להתעדכן במיילים השוטפים שאנו מוציאים, להגיע להפגנות ולאספות השבועיות שאנו מארגנים.

חברים אל תבלבלו!
בניגוד למסרים המופצים כל העת על ידי ור"מ אנחנו רוב ואנחנו נלחמים על נושאים מהותיים.
רק סולידריות מלאה בקרבנו וסולידריות בין המכללות
תאפשר לנו להשיג במשותף את היעדים שהצבנו לעצמנו.
אנו בשיאו של מאבק היסטורי – חשוב וצודק מאין כמותו, שאנו בטוחים שהשפעתו תהיה ארוכת שנים.

ועד הסגל האקדמי